close
הפוך לדף הבית גמ"ח קופונים
 
לרשימת המאורסים המלאה >>
יעקב רבלין - דין וחשבון
אבי בלום - בית ספר לפוליטיקה
לכל המבזקים
חדשות אחרונות חדשות אחרונות

"לא באתי לשנות - באתי להאיר פנים" // הרב בן ציון נורדמן

כל יחיד תורם משלו, מכשרונותיו ומיכולותיו האינדיבידואליות למרחב הציבורי, לכלל. רבים ללא הרבה יחידים אינו רבים. חייבים את הפרט בשביל הכלל

הדפס

אפליה חיובית ומאירה: השבוע נערכה בבית הספר 'מדעים ויהדות' תערוכה ייחודית לכבוד חג החנוכה הקרב ובא - תערוכת חנוכיות. כל תלמיד ותלמידה יצר חנוכייה משלו, עם מסר מעניין, עם תובנה ייחודית. התוצאה הייתה מרתקת.

לפתע גילית מאות כישרונות ויצירות פאר. הם לא הביאו חנוכיות מהבית, אלא כל אחד שקד על חנוכייה עם ביטוי מסוים. כך היה ילד שיצר חנוכייה מחומרי מחזור, אחר יצר חנוכייה מיניאטורית, שלישי חיקה חנוכייה ששרדה מאושוויץ ורביעי חנוכייה ממוצרי מזון. לחבר השופטים היה קשה לקבוע איזו יצירה היא הזוכה, שכן כל היצירות היו ייחודיות ובעלות מסר.

מה שלכד את עיניי באותו יום היה גילוי הכישרונות של החבר'ה הצעירים. לו רק תיתן להם מרחב מחיה והזדמנות להתבטא תגלה את העוצמות שיש בהם. ביומיום אנו פחות מבחינים בכך, כי אנו מצפים מהתלמידים להיות בתלם, להקשיב בשיעורים, להתנהג בנורמה, אבל אם תעניק להם הזדמנות משלהם, תגלה כמה רחוק הם מסוגלים להעפיל, תגלה את העוצמות החבויים בהם.

לא שאני בעד חינוך דמוקרטי חלילה. ממש לא. ילדים צריכים חינוך ומשמעת, סדר ומסגרת. ובכל זאת, יש לנו כמחנכים וכהורים למצוא הזדמנויות להעניק להם מרחב ואתגר, ואז נגלה את האוצר שיש בכל אחד ואחד.

כל ילד הוא עולם מלא בפני עצמו. חז"ל כבר לימדונו "לפיכך חייב אדם לומר: בשבילי נברא העולם". וכי העולם נברא בשבילך? וכי זו לא ממידותיו של הגאוותן לומר כך? לא ולא. העולם אכן נברא בשבילך ובשבילך ובשבילך. כל יחיד תורם משלו, מכשרונותיו ומיכולותיו האינדיבידואליות למרחב הציבורי, לכלל. רבים ללא הרבה יחידים אינו רבים. חייבים את הפרט בשביל הכלל.

יעקב אבינו הכיר בבניו, שבטי י-ה לפי מעלתם. הבכור כבכורתו והצעיר כצעירותו. כל אחד ותכונותיו, כל אחד ומעלותיו, כפי שאכן ברבות הימים, רגע לפני הסתלקותו, דרש בשבחי כל אחד ואחד, ומנה מעלותיו. המעלות הללו לא באו על שטח ריק, הם באו ביגיעה ובעמל ובעיקר בהכוונה של יעקב שכל אחד יעסוק במה שמתאים לו, יישכר בבית המדרש וזבולון בחוף הים.

ובכל זאת באו חכמינו ואמרו כי בגלל חתיכת משי שהעניק יעקב לבנו יוסף, הוא גרם לפירוד בין האחים ולמכירתו למצרים. ואלמלא הדבר כתוב אי אפשר לאומרו. ללמדך, שיש אכן לתת ארגז כלים לכל ילד לפרוח מעצמו ולפרוץ גבולות, ועם זאת יש להיזהר שלא להפלות אחד על חשבון רעהו, אח על חשבון אחיו.

לפעמים אני שומע שיח של תלמידים עם מוריהם: למה לו כן ולי לא? זה שיח מקובל וידוע גם בבית. ילד שואל את ההורים: למה אתם מרשים לו להיות ער ואני צריך ללכת לישון מוקדם? והתשובה היא שאין הכללות ואין השוואות. אם אתה תלך לישון מאוחר תקום מאוחר, והוא יכול לקום מוקדם גם ככה, ועוד שקלול נכון של הורים ומורים.

חוט דק עובר בין אפליה לבין עמידה על גבולות. כהורים וכמחנכים מוטלת עלינו החובה, מחד להזניק את התלמידים ולהעניק להם מרחבים, בהם יבטאו את עצמם, ומנגד, לשמור על האיזון שלא להפלות בין איש לאחיו.

השבוע זכינו לביקור ייחודי של מורנו ורבינו הגאון רבי יצחק דוד גרוסמן שליט"א, שלאחר למעלה משלושה חדשים בהם שכב בביתו לאחר ניתוח, יצא השבוע לראשונה וביקר במשרדי 'מפעלות הרב גרוסמן' בראש העין לעמוד מקרוב אחר ההכנות למסיבות ימי החנוכה ולפעילות הקודש עבור אלפי נערי ובני ישראל.

הרב גרוסמן סיפר על ימי הבראשית, וכששאלנו אותו מה החזיק אותו בימים אלו ומה הניע אותו אז ענה הרב תשובה לא מפתיעה: "הגעתי למגדל העמק עם דבר אחד, אהבת ישראל. לא הכרתי כאן איש, אבל האמנתי בבני האנוש. ידעתי כי בכל אחד טמון אוצר ייחודי שרק הוא מודע לקיומו, כל יחיד ויחיד הוא עולם מלא, באתי להציל עולמות, עולם ועוד עולם, זה מה שהחזיק אותי וזה מה שנתן לי את הכוח. לא באתי לשנות את כולם, באתי להאיר פנים ליחידים".

מי עוד כמו הרב גרוסמן שיכול להרים את ידיו בגאון ולהצביע על הצלחות בשדה החינוך והקירוב?! והכול בזכות האמונה בבני הנוער, האכפתיות וההזדמנות שנתן לכל אחד. הזדמנות שלפעמים הצילה חיים והשיבה לב בנים אל אבותם.

ולוואי ונלמד מדרכיו להאיר פנים לכל אדם ולקבלו כמו שהוא, להעניק לו את היכולת להתבטא ולנצל כישרונותיו שחננו הבורא יתברך.

יחד שבטי ישראל

שבת שלום

חנוכה שמח!

אולי יעניין אותך גם
פתח את כל התגובות   הוסף תגובה
תגובות